כתר הוצאה לאור בע"מ נ' מורג הוצאה לאור בע"מ ואח'

החלטה

1.התובעת העוסקת בהוצאה לאור ובשיווק ספרים, הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים בהליך של סדר דין מקוצר.

הנתבעת מס' 1 הינה חב' העוסקת בהפקת מוצרי דפוס ואילו הנתבע מס' 2 מחזיק ב-99% ממניותיה ואף משמש מנהלה היחיד.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביקשה הנתבעת מס' 1 לבצע בבית הדפוס שבבעלותה עבודת הדפסה של שלושה כותרים שהינם:

א. "עוד לא תמו כל פלאייך".

ב. "שיר ישראלי".

ג. "ספר הקידוש והברכות".

כותרים א' – ב' הנ"ל נעשו בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון בלבד ואילו הכותר השלישי הוזמן על ידי הנתבעת בלבד.

התובעת ביצעה את הדפסת הכותרים הנ"ל לשביעות רצונה של הנתבעת מס' 1. בגין עבודות הדפסה אלה הנפיקה התובעת לנתבעת מס' 1 שלוש חשבוניות בגין כל אחד מהכותרים הנ"ל.

התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבע מס' 2 הצהיר בפני מנהלה של התובעת בעל פה בשיחת טלפון כי הינו ערב באופן אישי לחוב הנתבעת מס' 1 כלפיה. עוד טוענת התובעת כי מתוך סכום החוב הנומינלי בסך של 82,202 ₪ הודתה הנתבעת מס' 1 בחוב בסך של 54,000 ₪ עבור כותר ב', אך אין היא יכולה לשלם את החוב וזאת לאור ההליכים המשפטיים המתנהלים בינה לבין משרד הביטחון.

משלא הועילו פניות חוזרות ונשנות לנתבעים לפרוע את החוב, הוגשה התביעה.

3.בבקשה לרשות להגן שנתמכה בתצהירו של הנתבע מס' 2, הועלו הטענות הבאות:

ראשית, החשבונית בגין הכותר הראשון מוכחשת לחלוטין, שכן המדובר בחשבונית חסרת יסוד והיא לא יותר ממיחזור של חיוב עבור עבודה שבוצעה ושולמה במלואה.

החשבונית בגין הכותר השני מוכחשת לחלוטין, שכן אף היא מתייחסת לעבודה שבוצעה ותמורתה שולמה במלואה.

החשבונית בגין הכותר השלישי היתה אמורה להיפרע על ידי הנתבעת מס' 1 ומשרד הביטחון בחלקים שווים. חשבונית זו טרם שולמה וזאת לאור ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הנתבעת מס' 1 ומשרד הביטחון. עד לסיום ההליך המשפטי נאות הנתבע מס' 2 לבקשת התובעת לערוב באופן אישי לתשלום חוב בגין כותר זה.

שנית, הגשת התביעה מהווה הפרת ההסכמות בין הצדדים לגבי החיוב בגין הכותר השלישי.

4.במסגרת חקירתו הנגדית הקצרה שב הנתבע מס' 2 על גרסתו ודי בעיון בתשובותיו על מנת להגיע למסקנה כי גירסת ההגנה לא קרסה ולא הופרכה.

לא זו אף זו, הנתבע מס' 2 בתצהירו בתמיכה לבקשה לרשות להגן פירט בהרחבה את גירסת הנתבעים, לפיה הכותר הראשון והשני נפרעו במהלך היחסים העסקיים שהתנהלו בין הצדדים.

אף גרסתו כי היה מוכן לערוב אישית לגבי החיוב בגין הכותר השלישי עד לסיום ההליכים המשפטיים בין הנתבע מס' 1 למשרד הביטחון, שהתובעת היתה מודעת להם והסכמה זו הופרה על ידי התובעת לא הופרכה.

5.על פי ההלכה הפסוקה, אין בית המשפט בשלב זה של בקשה לרשות להגן מוסמך לקבוע עובדות או להביע את עמדתו לעניין מהימנות המצהיר. כל אשר על הנתבעים בשלב זה הינה להראות כי יש בפיהם הגנה לכאורה הראויה לליבון ולהכרעה במסגת הליך רגיל של כל בעל דין אמור להוכיח את גרסתו.